דברי הימים ב כד:יא מקורות במשנה: משנת ארץ ישראל, מבוא

ההצעה לקווי דמיון בין מקדש ירושלים והמקדש באורוך ובערים סמוכות אינה רחוקה. בשתי הערים, כמו גם בבבל גופא, העיר כולה הייתה עיר־המקדש, והנהלת המקדש שימשה גם כהנהלה עירונית. שמות בעלי התפקידים במקדש בירושלים מופיעים גם בבבל. ה"גזבר" בירושלים הוא ה"גנזברה" הבבלי־ארמי, וה"סגן" התלמודי הוא ה"סכנו", או "סגנו", הבבלי־ארמי. התואר "אמרכל" אינו מופיע בצורתו זו, אך כמה בעלי תפקיד במקדשי בבל או אורוך נשאו את התואר "מר"– כמו מר ביתו, הממונה על הבית וכיוצא באלו. חנות המקדש נקראת "מכורו", ואולי מכאן המילה "אמרכל". כן מופיע במקורות הבבליים הכינוי "קופה" לאוצר המקדש שאליו מביאים תרומות.³⁴⁷ראו ספק, העיר הבבלית; מקאון, כוהנים; ל"פקדו" ראו עמ' 27, ל"גנזברה" ראו עמ' 34, ל"קופה" ראו עמ' 152, ול"מכורו", היא החנות של המקדש, ראו עמ' 33. אחד הממונים במקדש הבבלי הוא ה"פקדו", שצורתו העברית היא "פקיד" (דברי הימים ב כ"ד יא; ל"א, יג).³⁴⁸השאלה אם קווי הדמיון בין מקדש ירושלים למקדשי בבל מופיעים כבר בתקופת המקרא אינה בתחום דיוננו. המונח "פקיד", למשל, מופיע במקרא פעמים רבות, אך ברוב האזכורים אין לו קשר ישיר דווקא למקדש, ברם, בספר דברי הימים, שנערך בימי שלטון פרס, ה"פקיד" הוא ממונה במקדש. בספרות חז"ל נעלם תואר זה. "סגן" מופיע במקרא בצורת "סוכן", אך ללא קשר ישיר למקדש, ובספרות חז"ל הסגן פועל רק במקדש. על כן המסקנה מתבקשת שהמקדש של שלהי ימי הבית השני משמר את מערכת התפקידים מהמקדש בימי השלטון ההלניסטי או הפרסי, וכי מקדש ירושלים בתקופה זו התנהל במתכונת המקדשים בבבל או באורוך.